אני עוקב אחרי "דה וויס", התכנית. מעניין, מתחרים ממשיכים וכאלה שמנופים החוצה. הרבה דרמה והרבה ביצועים מקסימים. מעניין ממי מהם ייצא מוזיקאי מעניין שעוד נשמע עליו מעבר לזכייה ולדרמה המקומית.
עורר בי מחשבות על חשיבות הסביבה. לאו דווקא זאת מאיכות הסביבה המוכרת. לוקחים אנשים צעירים ומוכשרים, שמים אותם בסביבה תומכת מצד אחד עם הרבה השראה והדרכה ומצד שני הרבה אנשים מוכשרים ותחרותיים ופתאום מקבלים שפע כזהו של ביצועים משובחים. חלקם מצליחים לרגש קהל גדול.
האם אותם משתתפים היו מצליחים להוציא מעצמם את האיכות הזאת אם היו ממשיכים את חייהם כרגיל? ממש לא בטוח. השאלה אם מישהו מהם באמת יפרוץ היא כבר יותר מורכבת. תכנית אחת עונה אחת כנראה לא מספיקה. בשביל לתת לעצמך סיכוי להיצליח צריך לשים את עצמו בסביבה מוזיקלית מספיק זמן.
הנושא הזה של יצירת הסביבה המתאימה הוא שער מעניין מאד. הקשר בין הסביבה שמקיפה כל אחד מאיתנו, הסביבה שאנחנו יוצרים לעצמנו והתוצאות שלה הוא משמעותי. נראה לי שלעתים מדגישים את תוצאות הפעולות אבל לא שמים לב מספיק לתרומה והחשיבות של יצירת הסביבה המתאימה.
מה יותר חשוב? להבין את החשיבות של עשיית כושר לבריאות שלנו, או אולי פשוט לדאוג לשים את עצמנו בחדר הכושר פעמיים או שלוש בשבוע, בשעות קבועות ואז לתת לסביבה הזו להניע אותנו?
האם גם בחנויות שהן סביבות מכירה זה ככה? האם מספיק לשים קונים רלוונטיים עם כסף, רצון וצורך, מול מוצרים טובים, בסביבה תומכת כדי שזה יקרה?
מהניסיון שלי בתחום, לסביבה הנכונה יש סיכוי לעשות את זה. כנראה שצריך לשים מספיק אנשים לאורך מספיק זמן, בצרוף מינון נכון מהרגש הזה שמניע ומזיז אותנו כבני אדם, ויש לזה סיכוי לעבוד.
שאלה מעניינת שמחזירה אותנו ל"דה וויס",
מה בדיוק מדליק את הניצוץ הזה שיוצר את הרגש?
