אני הולך לכנסים. חלק מהעניין של להיות מעודכן. האוכל לא תמיד משהו, אבל לפעמים מספיק לשמוע רעיון חדש, או לפגוש מישהו מחוץ למעגל הקבוע והצפוי, שהופכים את הזמן המושקע (או המבוזבז…) לכדאי מאד.
השתתפתי לאחרונה בשני כנסים בהפרש קצר, שנתנו לי הזדמנות לראות פער עצום בין שתי תרבויות עסקיות שונות לחלוטין.
הכנס הראשון, ועידת הקמעונאות, בה גם הרציתי (גילוי נאות-כנותן חסות) הכנס השני הוא כנס לא מוכר ולא ידוע למי שלא מצוי עמוק בתחום אבל מרתק מאין כמוהו, כנס vision camp יכונה להלן vision, כנס כמעט סודי, שמיועד בעיקר לכל הנושא של שיווק באינטרנט. לא להתבלבל, לא מדובר על כנס מפונפן על שיווק באינטרנט, עם בזק בינלאומי והסמנכ״ל של ynet, אלא מפגש של אפיליאייטס (אני בוחר לא לתרגם מונחים כדי לא לעייף) והאנשים שעובדים איתם, אותם אנשים שבין השאר, שותלים לכולנו קוקיס במחשב (אם המונחים נשמעים לך טכניים, פשוט להמשיך) שמקפיצים באנרים באתרים בהם אנחנו נמצאים, שעוקבים אחרינו עד 540 יום(!) מרגע שביקרנו באתר (כן,כן, תבררו מה זה retargeting) ובקיצור דואגים לנסות לדעת על כולנו כמה שיותר מידע ולראות איך מפיקים מזה (הרבה) כסף.
איך הגעתי שם? יש לי כמה מקורות, שכשהם ממליצים לי לקפוץ, אני פשוט שואל לאיזה גובה 🙂
כמה תובנות מעניינות על הפער בין התרבויות.
הגיל: די צפוי אבל אם ממוצע הגילאים המוערך בוועידת הקמעונאות הוא 40, בכנס האינטרנט הוא קרוב יותר ל-25, די מובן.
ההבדל עוד יותר קיצוני כשמסתכלים על הבמה. בוועידת הקמעונאות, מנכלי״ם ומקצוענים, יותר מסביב ל-50 , בvision עולים על הבמה, בעלי אתרים ומומחים ״זקנים״ בני 30.
הופעה: צפוי, ועידת הקמעונאות, קז׳ואל עד מחויט עם עדיפות למותגים. בוויז׳יון, סניקרס וטי שירט, רצוי להופיע לא מגולח.
מין: דווקא כאן הפתעה, או שמא לא, ועידת הקמעונאות: חלוקה די שווה עם עדיפות קלה לגברים. ויז׳יון: כאן ההתפלגות מאד ברורה, בוא נסכם ככה, זו הפעם הראשונה בה ראיתי שהתור לשירותי גברים יותר ארוך מהתור לשירותי נשים…
סדר יום והפסקות: ועידת הקמעונאות, חצי שעה אחת לשעה וחצי. דווקא כאן אפשר לדעתי ללמוד ממארגני כנס הvision, או אולי זו הפרעת הקשב של אנשים שנמצאים כל היום מול המחשב, הפסקה לחצי שעה, בערך כל חצי שעה עד 40 דקות. בינינו, החלק הכי מעניין בכנסים האלו הוא הנטוורקינג וכך זה נבנה.
שפה: ועידת הקמעונאות, די בסיסי, מונחים מקצועיים משיווק שכמעט כולנו מכירים, כנס הvision: כראוי לאנשי טכנולוגיה, עולם המונחים המקצועיים, גורם למי שנמצא מחוץ לעולם הזה להישאר בחוץ. קצת כמו כת סודית. כשמדברים על cpa ממש לא מדברים על רואה חשבון עם הסמכה אמריקאית, וכשמזכירים את הפינגוין, לא מדברים על הציפור השחורה והחמודה, אלא על העדכון של האלגוריתם לגוגל. גם שמות ההרצאות, דואגות שלמי שבא מבחוץ לא יהיה שמץ של מושג על מה באמת מדברים…
נישה: בועידת הקמעונאות – מעט כסף, לא מעניין, לא רציני, ב vision – הארץ המובטחת, מכרה הזהב הפרטי שלך. אם יש לך נישה (באינטרנט זה יכול להיות "רק" כמה מיליוני אמריקאים) סודית, זה הסוד הכמוס ביותר שלא תגלה גם אם יציעו לך את המקבוק אייר חדש מהקופסה (טוב אולי בשביל מק בוק כן).
שיווק ומכירות: נצחון בנוקאאוט לתחכום של צעירי האינטרנט. היה מאד ברור מתי מנסים למכור להם ומתי נותנים להם תוכן. החדות הזו בין תוכן ממומן (נותני חסות) למרצים חיצוניים ניתנה מראש לפני כל הרצאה. מי שבא למכור, כיאות לכנס אפיליאייטס עשה את זה זריז ממוקד ולעניין. מי שזייף, ראה עשרות אנשים קמים בלי חשבון ויוצאים מול עיניו. מתחבר עם תרבות אינטרנט שבה העניין נמצא במרחק קליק אחד בעכבר, והפסקות כל חצי שעה כבר אמרנו…. כך שלא משעמם בחוץ.
בוועידת הקמעונאות, הנושא היה הרבה פחות ברור. התבטא בנותני חסות שלמי שלא מודע איך הם הגיעו לבמה (שילמו…) לא ברור למה הם משעממים אותך מהבמה ולמה הם לא יורדים כבר…
אתגרים: כאן זה דווקא די דומה, להגיע ליותר לקוחות, למכור להם יותר, לשווק יותר ביעילות, להגיע בדיוק לקהל שלך, לעשות את זה כמה שיותר בזול וביעילות, לראות איך הטכנולוגיה עוזרת לנו בזה.
מתחילים להבין למה הלכתי לשני הכנסים?
מה שיפה בכל העניין הוא ששתי הקהילות האלו הולכות לדעתי להיפגש הרבה יותר מוקדם ממה שהן מתארות לעצמן. התפר הזה בין הonline-העולם האינטרנטי והoffline (העולם ה"אמיתי" מזוית המבט האינטרנטית) הולך להיסגר הרבה יותר מהר ממה שאנחנו מתארים.
יהיה מעניין לראות מה יקרה כשהן ייפגשו.
