אני אוהב כדורגל, מתוודה. מה לעשות, לא בחרתי איפה לגדול. אני כמעט מתבייש לספר איזו קבוצה אני אוהד. בדר״כ מעלה חיוך על פני חובבי כדורגל ששומעים את זה. התוצאה האומללה של לגדול בבאר שבע, ולבחור את הקבוצה שאתה אוהד, דווקא בשנתיים היחידות שהפועל באר שבע היתה אלופה.
למי שאינו חובב כדורגל, היחס הוא שנתיים (מיתולוגיות) של אליפות וכדורגל, אל מול 58 שנים של כדורגל בינוני עד מדכדך, אבל אל תתייאשי אלונה, אנחנו איתך.
מצד שני, כדורגל זה משחק פשוט. לא צריך להיות גאון בשביל להבין איך קבוצה משחקת.
קבוצה שתשחק בשביל לא להפסיד, תקבל תוך זמן קצר שריקות בוז, גם מהקהל שלה.
אנחנו עובדים עם הרבה בעלי חנויות. לאחרונה השקנו, בצורה מוגבלת, תהליך מעניין שמסייע לבעלי עסקים לטפל בעיצוב החנות ובארגון סביבת המכירה. בעלי העסקים נבחרים בצורה מאד סלקטיבית, כדי להבטיח שנצליח יחד להשיג את השיפור הרצוי בפדיון.
עדיין, במהלך התהליך, אני תמיד רואה את הדילמה הקלאסית בין להישאר קרוב למקום הבטוח, עם התוצאות הידועות והמוכרות, מול החשש לקחת סיכון, שמצד אחד יכול להביא להצלחה גדולה, אבל מצד שני כרוך בוויתור על חלקים (במקרים שלנו, לעיתים מחלקות או מוצרים) מהמוכר והידוע.
לא פשוט.
לבעל עסק יש אחריות גדולה, כלפי כל האנשים שתלויים בו ובהחלטות שלו. עובדים, ספקים, לקוחות.
בכדורגל זה די ברור, אבל גם בעסקים, במערכות יחסים, ובעוד מקרים, כשמשחקים בשביל לא להפסיד, זה כמעט כמו להזמין את ההפסד.
לפעמים ההפסד לא חייב להיות ברור כמו תוצאה בכדורגל, לפעמים זה פשוט ההפסד של תחושת הנצחון הנפלאה, של להשיג משהו, שאתה יודע שלקחת סיכון בשביל להגיע אליו.
