שלום,
את הפוסט הזה אני כותב מהדרך חזרה מסין. נסיעת עבודה מרתקת שעדיין דורשת עיבוד נוסף. קשה להעביר את שפע המידע והחוויות, עם זאת אני אנסה לסכם כמה תובנות מעניינות שאולי יכולות להיות ישימות גם בהמשך.
סין היא ארץ גדולה, את זה כולם יודעים, אבל לחוות אותה ואת קנה המידה העצום של הפרויקטים החדשים זה כבר סיפור אחר לגמרי. בסין בהחלט הגודל כן קובע ובגדול. אני מצרף כמה תמונות של אחד הקניונים הגדולים בעולם, מצד אחד הוא עצום בגודלו, מהרבה בחינות אחרות הוא מזכיר יותר את קניון הזהב, לפני השיפוץ.
כמויות האנשים וכמות החנויות מצד שני לא מזכירים שום דבר שמוכר לנו.
דבר נוסף שמאד נוכח בסין הוא הסדר והמשטר, זה משפיע על כל העולם הקמעונאי המתפתח. העסקים הסינים בוחרים, אוהבים או נאלצים, עדיין לא ברור לי, להסתדר יפה ובשורה.
כל סביבות המסחר, החל מהרחובות הפשוטים וכלה בקניונים הענקיים, מורכבים ממתחמים מתמחים (תנסו להגיד את זה הרבה פעמים…), הכוונה היא שחנויות התכשיטים, והסינים כנראה אוהבים תכשיטים, אחרת אני לא מבין איך יש פה כאלו כמויות של חנויות כאלו, יהיו בקומה הראשונה אופנת נשים בקומה השניה, בגדי ילדים בקומה החמישית.
מצד אחד, זה עשוי להישמע קצת כפייתי, מצד שני יש בזה הרבה מאד הגיון בחוויית הלקוח. אם אתה מחפש בגדי ילדים, אתה לא צריך להתרוצץ בכל רחובות העיר או הקניון, אתה פשוט צריך להגיע למתחם הנכון וקרוב לודאי שאתה מסודר.
מבחינת הסוחרים ובעלי החנויות זה אומר בעיקר תחרות, תחרות, תחרות. אם תדע להבדיל את עצמך איכשהו, זכית בגדול בהרבה תנועה, אם לא, כנראה שהמרווח שלך לא יהיה גדול במיוחד…
הדבר האחרון שמאפיין את הקמעונאות המתפתחת, הוא הצירוף של חשיפה גדולה למידע וסגירת פערים מהירה מאד.
הקמעונאות (ריטייל) בסין, סוגרת בחודשים ובשבועות, תהליכים שנוצרו במערב וביפאן השכנה, במהלך עשרות שנים, מה שמכתיב ריצה בקצב מטורף, שמולידה מוזרויות רבות.
פערים של מאות אחוזים במחירי השכירות במקומות שונים, סגנונות ומדיניות ניהול מגוונים של מתחמי קניות והקמה של חנויות ועסקים שלא ברור למי הם מיועדים.
בעבר השני בכל חודש מצטרפים מליוני לקוחות פוטנציאליים לשוק הצריכה, מה שאומר שרמת הציפיות מחד וחוסר הוודאות מצד שני הם גדולים מאד.
יחסית לזה ומוזר לי להגיד את זה, השוק בארץ הוא סולידי, בטוח וצפוי מאד לטוב ולרע.
שיהיה לכולנו חג שמח